זמר, מלחין, פזמונאי, משורר, סופר, מאייר וצייר. אריאל הוא אחד האמנים המיוחדים והמשפיעים במוזיקה הישראלית. בצעירותו כתב שירים ללהקת "המשמרון" של קיבוצו "משמרות". לאחר מלחמת ששת הימים הוציא אריאל את השיר "ירושלים של ברזל", שאת מילותיו כתב ללחן השיר "ירושלים של זהב" של נעמי שמר. השיר זכה להצלחה רבה ואריאל כונה בתקשורת "הצנחן המזמר". מיני אלבום שהוציא אריאל עם 3 שירים נוספים לא זכה להצלחה. רק ב-1978 הוציא אריאל את אלבומו הראשון. עד מותו הוציא אריאל 2 מיני אלבומים, 6 אלבומים באורך מלא, אלבום אוסף, אלבום הופעה, ו-DVD של "מסע הבחירות של מאיר אריאל", שהיה מסע הופעות רחוב ברחבי הארץ שבו קרא אריאל לקהל שלא להצביע לו… בין השירים המוכרים שכתב וביצע: "שיר כאב", "ארול", "טרמינל לומינלט", "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ", "שדות גולדברג", "פלוגה בקו", "עברנו את פרעה", "זרעי קיץ", "מודה אני". במקביל ליצירתו האישית, כתב אריאל לאמנים רבים שירים שזכו להצלחה כמו "שלל שרב", "אגדת דשא", "מכופף הבננות", "נוגה", "הולך בטל", "תקופת החיץ", "כתונת פסים", "ערב כחול עמוק", ובמיוחד הצליח שיתוף הפעולה הקרוב שלו עם דויד ברוזה, שהלחין וביצע משיריו, ביניהם "בצהרי היום" ו"מתחת לשמיים". אריאל היה אשף של מילים ומנגינות, הוא שילב בין משלבים וסגנונות בשפה עשירה ואף המציא מילים וביטויים רבים. אריאל ראה עצמו כטרובדור וכמספר סיפורים דרך השירים והפרוזה שכתב ושר. במהלך חייו ההצלחה היתה חמקמקה, היו תקופות שבהן שיריו זכו להצלחה בתקשורת והיו תקופות שזכו להתעלמות, אולם תמיד זכו אריאל ויצירתו הענפה לאוהדים רבים בקהילת המוזיקה. לאחר מותו יצאו לאור אלבום שכלל סקיצות ביתיות שהותיר אחריו, אלבום הופעה משנתו האחרונה, DVD של אחת ההופעות ומספר אוספים משיריו. רבות בזכות ערבי השנה המוזיקליים למותו שהפיקה משפחתו, שחלקם הוקלטו, זכו שיריו למספר גדול ביותר של ביצועים ויצירתו הפכה ידועה ואהובה על קהל הולך וגדל.