מילים
קרדיטים
לא יכול לשכוח את הרגע בו רציתי
לאסוף כבר את הכל, ולא היה בי את הכוח
להמשיך ולעבור את כל מה שאין בו כוונה
תן לי אבן דרך ואדע איך להמשיך
נשאר כאב עמוק בפנים, אני רציתי רק ללכת
כמו להיות תמונה שנקרעה
חור בלבנה
באור חיוור, במלכודת השעה
בא מלאך, תראו מה יש לו ביד
מה שמפריד בין טוב לרע
זה אחי
במילים פוגע, לפעמים לא מתכוון
אני נשאר לבד
אחרון על ספינה שטובעת
כמו בהזייה אני חוזר לנקודה
שבה התחלתי אז ללכת בתקווה שלא לזחול
בתוך כל זה נדמה אני מתקרב
עומד על הקצה
באור חיוור…
מילים: דני רכט, אלי לולאי, ברוך בן יצחק
לחן: אלי לולאי, ברוך בן יצחק
ביצוע מקורי: רוקפור (באלבום "האיש שראה הכל" 1995)
ביצוע חדש: ארקדי דוכין, נופר סלמאן
עיבוד והפקה מוזיקלית: ארקדי דוכין
קלידים: ארקדי דוכין, עופר מאירי
בס: ארקדי דוכין
גיטרות: יהל דורון
מיקס: עופר מאירי
מאסטרינג: ארקדי דוכין
ברוך בן יצחק
אלי לולאי
ענת ספרן לולאי
אלי לולאי
זמר, פזמונאי, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי, יליד 1967. ממקימי להקת "רוקפור". במקביל לפעילותו בלהקה השתתף בפרויקט שירי הילדים "זנב לא שוכח" והפיק יחד עם ברוך בן יצחק את אלבום הבכורה של להקת "אינפקציה". ב-2004, בעיצומו של סיבוב הופעות של הלהקה בארה"ב, הודיע לולאי כי הוא פורש מן הלהקה. לולאי פנה לכיוונים מוזיקליים חדשים וב-2007 הוציא אלבום סולו בשם "סובב". ב-2014 חזר לולאי ללהקת "רוקפור" והלהקה עובדת בשיתוף פעולה מלא בהופעות ובהקלטות של שירים חדשים. במקביל לקריירת המוזיקה משמש לולאי כמדבב וכבמאי דיבוב בסדרות ובסרטים לילדים.
דני רכט
דני רכט
פזמונאי, מפיק מוזיקלי, יועץ תוכן, וחוקר תולדות העיר תל אביב, יליד 1964. בצעירותו עסק בניהול והפקה של הופעות ואירועים בתחום המחול, התיאטרון והמוזיקה. בשנות ה-80 ניהל רכט את הופעות הרוק ב"מרתף העליון" שבבית ליסין ואת קולנוע אלנבי, בו התקיימו הופעות רוק מהארץ ומחו"ל. בשנות ה-90 התמקד רכט בניהול והפקה של הלהקות: "טיפקס", "רוקפור" ו"כנסיית השכל". היה שותף כיזם וכמנהל בפסטיבל המוזיקה "נקסט" שבו הופיעו אמנים ולהקות רוק מישראל ומחו"ל, כמו ג'ון קייל, "סוניק יות'", "טוקסידומון" ועוד, הפיק וניהל פסטיבלי אמנות נוספים ויעץ לחברות שונות בנושא. רכט היה שותף להפקת אלבומיהן של להקות רוק ישראליות רבות, ופעל בחלק מהזמן בשיתוף פעולה עם חברות תקליטים כנענע דיסק ואנ.אמ.סי. כיליד ואוהב העיר תל אביב, יזם ויצר רכט את "האנציקלופדיה העירונית לתולדות העיר תל אביב יפו", המוצגת לקהל באתר האינטרנט "תל אביב 100". בסיס המידע של האנציקלופדיה הוא הגדול בתחומו בעולם ומשמש חוקרים ומתעניינים בתולדות העיר. לאחר תקופה ארוכה של התנתקות מתחום הפקות המוזיקה, חבר רכט בשנים האחרונות שוב ללהקת "רוקפור" והוא שותף בהפקת אלבומה החדש "ארץ עיר" (2020).
רוקפור
אלדד שושן
רוקפור
הרכב רוק ישראלי הפעיל יותר מ-30 שנה. רוקפור הקליטו 10 אלבומי אולפן, ואלבום הופעה, בעברית ובאנגלית, לרוב תוך הקפדה על גווני רוק פסיכדלי השואבים השראה משנות ה-60'. על אף שינויים פרסונליים שעבר ההרכב - עזיבת הסולן אלי לולאי את הלהקה ב-2004 וחזרתו אליה ב-2014, תקופה שבה שימש ברוך בן יצחק כסולן הלהקה, נשארה הלהקה נאמנה לצליל המזוהה שלה, בהקלטות אולפן ובהופעות בארץ ובעולם. בחודש מאי 2020 יצא לאור אלבומה העשירי של הלהקה, ומספר חודשים אחריו יצא לאקרנים סרט תיעודי של הבמאי גד אייזן בשם "רוקפור: מכונת הזמן".
ארקדי דוכין
אילן בשור
ארקדי דוכין
זמר, פזמונאי, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי, יליד 1963. ממקימי להקת "החברים של נטאשה" והיוצר העיקרי של שירי הלהקה לצד מיכה שטרית. דוכין עלה לארץ עם משפחתו מבריה"מ ב-1978 והתגורר בקרית ים. בתקופת שרותו הצבאי הכיר את מיכה שטרית, והם הקימו להקה בשם "ספטימה 5". ב-1985 עברו שטרית ודוכין לתל אביב ויצרו יחד שירים, ההרכב הפך להיות "החברים של נטאשה". במקביל לפעילות הלהקה ולאחר התפרקותה הוציא דוכין 12 אלבומים, ביניהם "רוצה ויהיה" – משירי ולדימיר ויסוצקי בעברית (בתרגומו של מיכה שטרית), "אחלהזאורים" – אלבום לילדים בשיתוף מיכה שטרית, "דומינו" - מיני אלבום (ומופע) עם מאיר בנאי, "כוכב האהבה" – אלבום קונספט רב משתתפים, ועוד. דוכין כתב והלחין שירים למיטב האמנים: אריק איינשטיין, גידי גוב, ריטה, לאה שבת, נורית גלרון, אריק סיני, יוסי בנאי, ערן צור, שם טוב לוי, דוד ד'אור, אייל גולן, ישי לוי, רון שובל ועוד. בין להיטיו: "יש בי אהבה", "בגללך", "חדר משלי", "מרוב אהבתי", "היא לא דומה", "כל הכוכבים", "ואני קורא לך", "לפעמים".
נופר סלמאן
על השיר
בתהליך יצירת האלבום ״האיש שראה הכל״, כתבנו עשרות שירים. הרבה מהם מצאו את דרכם לסל המיחזור. כבר באקורדים הראשונים של ״חור בלבנה״ הרגשנו שיש לנו התחלה של משהו מעניין, שנבנה לכדי לחן שלם יחסית מהר. המילים והלחן נולדו מתוך האווירה המאוד קודרת ששררה בארץ באותה תקופה. במשך 25 שנה מכתיבתו ועד היום, קיבלנו מאנשים רבים תגובות מגוונות לגבי השפעתו של השיר עליהם. המשותף לכולם הוא התקווה, התמיכה והכוח שהשיר העניק להם. בתקופה זו של סכנה ושל חוסר וודאות, הכמיהה לאותו מלאך רלוונטית ונכונה מתמיד.
ברוך בן יצחק