מילים
קרדיטים
רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי.
הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי.
צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד
עַד יוֹם מוֹתִי.
עָבַר אוֹתִי אָז רֶטֶט שֶׁל שֶׁמֶשׁ.
אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם.
מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶשׁ
לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם.
מילים: נתן זך
לחן: מישה סגל
ביצוע מקורי: סוזן ופרן (בפסטיבל "מנגינות למילים: שירי משוררים" 1972)
ביצוע חדש: אסתר עופרים, יוני רכטר
עיבוד והפקה מוזיקלית: יוני רכטר
שירה: אסתר עופרים ויוני רכטר
פסנתר: יוני רכטר
חליל: שם טוב לוי
קונטרבס: יוראי אורון
צ'לו: מאיה בלזיצמן
תופים: אביתר סליבניק
גיטרה חשמלית: ניצן בר
טכנאי הקלטה ומיקס: יובל סגל
עוזרי טכנאי: אופק אריוב וגל פדה
מאסטרינג: Justin Shturtz – Sterling Sound
הפקה: אילנית חלימי זנגביל
הוקלט באולפני ברדו
הקלטת שירה – אסתר עופרים:
Sound: Stefan Hoffmann
Organisation: Christiane Schindler
Many thanks to Matthias Stötzel
ייצוג יוני רכטר: כספית ייצוג אמנים בע"מ
ייצוג משפטי: ד"ר הלל סומר
תקשורת ויח"צ יוני רכטר: ורצברגר מלין
(Photocredit: Lea Westpfahl, Circle of Values Communications GmbH)
השיר מתוך: נתן זך, כל החלב והדבש, הוצאת עם עובד 1982
נתן זך (2020-1930)
עינת אנקר לע"מ
נתן זך (2020-1930)
משורר וסופר, עורך, מתרגם, פזמונאי, חוקר ומבקר ספרות. פרופסור בחוג לספרות באוניברסיטת חיפה. חתן פרס ישראל לספרות. עלה לישראל מברלין ב-1936. החל לפרסם משיריו ב-1953 והוציא לאור מעל 20 ספרי שירה, ספרי פרוזה, ספרי ילדים, תרגומים רבים לשירת העולם ומחזות, וכן מאמרים וספרי ביקורת השירה והספרות. במיוחד הכה גלים מאמרו "הרהורים על שירת אלתרמן" שפורסם בכתב העת "עכשיו" ב-1959. המאמר ניסח את עמדתו ועמדת חבורת "לקראת" אליה השתייך (לצד יהודה עמיחי, משה בן שאול, משה דור, אריה סיון ועוד) כלפי השירה העברית של זמנם, ובראשו מתקפה על נתן אלתרמן, אחד המשוררים החשובים ביותר בישראל, ועל אופן כתיבתו הנתונה בסד החריזה והמשקל המדויקים והמקובעים. במאמר הציג זך את אופי הכתיבה של הדור החדש אליו הוא וחבריו השתייכו – כתיבה במשקל חופשי. המאמר ואופן הכתיבה החדש שנוסח בו, נתפס כ"מרד", ולמעשה ניסח את אופן הכתיבה שרווח בשירה העברית מאז פרסומו. בשל יופיה ופשטותה הלירית החודרת של שירתו היה זך אחד המשוררים המולחנים ביותר בישראל. שיריו הולחנו ע"י מלחינים רבים ובוצעו בידי מיטב הזמרים והזמרות, חלקם אף הקדישו ליצירתו אלבומים שלמים (נורית גלרון, שפי ישי, שלומי פריג' – באלבומיו השתתף זך בהקראת השירים). רבים משיריו המולחנים הפכו קלאסיקות ישראליות, ביניהן: "כי האדם עץ השדה", "לא טוב היות האדם לבדו", "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", "איך זה שכוכב", "יופייה אינו ידוע", "כולנו זקוקים לחסד", "כשצלצלת רעד קולך" ו"ציפור שנייה".
מישה סגל
JAY LEE
מישה סגל
זמר, פזמונאי, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי. זוכה פרס האמי עבור פסקול הסרט "סיפורה של אנדראה" ומועמד לפרס אופיר עבור פסקול הסרט "סוף שבוע בתל-אביב" של הבמאי דרור זהבי. יצירתו המוזיקלית מורכבת ומגוונת, ומהדהדת השפעות רבות ממוזיקת ג'אז, קלאסית, מחזות זמר, רוק ורוק מתקדם, מוזיקה רוסית, שירים ישראליים (ברדיו) ופופ בריטי כמו אלטון ג'ון והחיפושיות. סגל למד מוזיקה, הלחנה וניצוח בישראל, בגרמניה, בלונדון ובארה"ב. הוא הלחין, עיבד והפיק שירים לגדולי האמנים בישראל כמו אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יהורם גאון, "השלושרים" ועוד, ויצר שירים שהפכו קלאסיקות ישראליות אל-זמניות, כגון: "היה היה" לאריק איינשטיין, "יליד הארץ" ו"עד סוף הקיץ" לאלי מגן (שניהם למילים של אהוד מנור), והשיר הנפלא "ציפור שנייה" למילותיו של נתן זך בביצוע סוזן ופרן וזמרות רבות נוספות. במקביל הלחין מוזיקה לסרטים ולמחזות, הלחין יצירות שבוצעו בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית והאנסמבל הקאמרי הישראלי, הנהיג את "שלישיית מישה סגל" וביצע שירים מקוריים כסולן. ב-1974 עבר סגל לניו יורק, שם הלחין ועיבד יצירות לתזמורות קלאסיות ולגדולי אמני הג'אז של התקופה: באדי ריצ׳, מיינרד פרגוסון ועוד, וכן לגדולי זמרי הרית'ם אנד בלוז של התקופה: לות'ר ונדרוס, סמוקי רובינסון, אמני מוטאון ועוד. ב-1981 עבר ללוס אנג'לס, שם השתלב בתעשיית הסרטים בהצלחה רבה. סגל הלחין מעל 150 סרטי קולנוע וטלוויזיה, ומוסיף להלחין ולהוציא לאור יצירות חדשות, בארה"ב וגם בישראל, אליה הוא שב מדי פעם לפרויקטים מוזיקליים שונים.
סוזן ופרן
יח"צ
סוזן ופרן
פרן אבני עלתה לארץ מקנדה ב-1966, הופיעה עם לוליק ואמנים נוספים, עבדה עם נעמי שמר ואף הקליטה עבור קול ישראל. סוזן דבור עלתה לארץ מקנדה עם הוריה ב-1967 והיתה סטודנטית לאמנות בבצלאל. הן הכירו ב-1971, החלו להופיע כצמד, בעיקר ב"המערה" ביפו, ויצרו וביצעו שירים מקוריים בסגנון פולק. ההרמוניות הקוליות של השתיים יצרו מוזיקה יפהפייה וייחודית. הפריצה הגדולה הייתה בערב שירי המשוררים הראשון שהופק ע"י גלי צה"ל ב-1972, בו ביצעו את השיר "ציפור שנייה". השיר זכה להצלחה רבה וב-1973 הוציאו השתיים את אלבומן הראשון, שבו נכללו גם השירים "דרך ישנה", "לילות לילך" ו"לא דיברנו עוד על אהבה". באותה השנה התארחו בתכנית הרדיו "צריך לשמור על כושר" ששודרה במסגרת הסדרה "דו רה ומי עוד?" בקול ישראל שהציגה שירי עם בריטיים מתורגמים, וביצעו מספר שירים עם צמד "הדודאים". השילוב עלה יפה והוביל להופעה משותפת בשם "קשת בענן" בה שיתפו שני הצמדים פעולה וביצעו שירי עם אירים, אנגלים ואמריקאיים בתרגום לעברית של תרצה אתר, יעקב שבתאי ודן אלמגור. בהמשך יצאו השירים על גבי תקליט בעל אותו שם. לאחר מכן השתתפו בתכנית הטלוויזיה המוזיקלית של דן אלמגור "הצועני השורק". ב-1973 החליטו סוזן ופרן לפרק את הצמד ולהגר לקנדה. הן הוסיפו להופיע וליצור מוזיקה אך בנתיבים שונים. ב-1986 שבו לישראל לסיבוב הופעות קצר, לאחריו שבו לקנדה. בשנת 2003 שבו השתיים לסיבוב הופעות נוסף בישראל, והוציאו אלבום שירים עבריים בשם "שושנים", שבו השיר "אדמה" שבוצע גם ע"י עפרה חזה, וגם גרסה חדשה לשיר שפרץ להן את הדרך והפך מאז לקלאסיקה אלמותית, "ציפור שנייה". אחריו הוציאו אלבום כפול נוסף, בעברית ובאנגלית, בשם "בחמלת הלבנה".
אסתר עופרים
Lea Westpfahl
אסתר עופרים
זמרת בינלאומית, ילידת 1941. בנערותה הכירה את אבי רייכשטאט (לימים "עופרים") לו נישאה בגיל 18. הצטרפה לרייכשטאט ולשמוליק קראוס שנקראו אז "צמד העופרים" והשלושה הפכו לזמן מה ל"שלישיית העופרים", אולם קראוס עזב והזוג הפך ל"צמד העופרים". הצמד זכה להצלחה רבה בהופעות והוציא לאור 2 אלבומים ראשונים. במקביל הופיעה עופרים כסולנית בפסטיבלי הזמר והפזמון והקליטה שני אלבומים. ההצלחה הרבה בישראל הובילה את הצמד לפעילות בחו"ל. עופרים ייצגה את שווייץ באירוויזיון ב-1963 והצמד התמקם בשווייץ ויצא להופעות בכל רחבי העולם, בעוד עופרים ממשיכה בקריירה מקבילה כסולנית. ב-1968 הוציא הצמד את "סינדרלה רוקפלה" שהגיע לראש המצעד הבריטי וזכה לפופולריות עצומה ברחבי אירופה ובארה"ב. שנה לאחר מכן נפרדו בני הזוג (אישית ומקצועית) ואסתר הוסיפה לפעול כסולנית. בשנות השבעים התגוררה עופרים בישראל והרבתה להופיע. בסוף העשור היגרה לגרמניה שם היא זכתה וזוכה להצלחה רבה. היא מוסיפה להופיע באירופה ומגיעה מדי פעם להופעות בישראל. עופרים הופיעה במופעים רבים ובתכניות טלוויזיה רבות במדינות אירופה, במסגרת הצמד הוציאה יותר מ-10 אלבומים וכסולנית הקליטה עשרות אלבומים בעברית, בגרמנית, בצרפתית, באנגלית ובשפות נוספות. במהלך השנים הקפידה עופרים לבצע באלבומיה ובהופעותיה שירים בעברית, במיוחד שירי משוררים (אבן גבירול, ח.נ. ביאליק ועוד), קלאסיקות ישראליות ("היו לילות", "שני שושנים" ועוד) וכן שירי לדינו מתורגמים, כדוגמת השיר "שחרחורת".
יוני רכטר
אילן בשור
יוני רכטר
זמר, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי, יליד 1951. רכטר הוא חתן פרס א.מ.ת למוזיקה ופרס אקו"ם למפעל חיים. בגיל 15 הלחין את הקלאסיקה הישראלית "דמעות של מלאכים" והקים שלישיית ג'אז. השיר נכלל באלבום היחיד של הרכב הרוק המתקדם שהקים עם אבנר קנר "ארבע עשרה אוקטבות" ב-1975, מעט לפני התפרקות להקת "כוורת" בה היה חבר. באותה התקופה החל שיתוף הפעולה של רכטר עם אריק איינשטיין, השניים יצרו יחד 4 אלבומים משותפים שכללו שירים למבוגרים ולילדים, ביניהם השיר שנבחר כשיר האהוב ביותר בישראל במספר משאלים: "עטור מצחך זהב שחור" שהלחין רכטר למילים של המשורר אברהם חלפי. רכטר היה שותף, כמבצע, מעבד וכמלחין העיקרי, ליצירת המופע והאלבום "הכבש השישה עשר", אלבום שירי הילדים המצליח והאהוב ביותר בישראל מצאתו לאור ב-1978 ועד היום. ב-1979 הוציא רכטר את אלבומו הראשון, ולאחרונה הוציא את אלבומו השישי "יוני ג'ירף" שכולו שירי ילדים. רכטר הלחין והפיק שירים ואלבומים לאמנים רבים, ביניהם גידי גוב, נורית גלרון, יוסי בנאי. כמו כן הלחין 3 אופרות , את "שיץ" של חנוך לוין ושתיים לילדים – "איתמר פוגש ארנב" לפי ספרו של דויד גרוסמן ו"מעשה בשלושה אגוזים" של לאה גולדברג.
על השיר
בסוף שנת 1971 פנו אלי מארגני פסטיבל שירי המשוררים הראשון בגלי צה"ל וביקשו ממני לכתוב שיר. הם שלחו לי כמה שירים, ביניהם היה "ציפור שנייה" שמיד התחברתי אליו. אמנם היום מסתבר שלא הבנתי אותו לפי כוונת המשורר, ממש לאחרונה למדתי שזך החשיב את השיר כשיר אירוני.
לפעמים טוב יותר שהמלחין לא מבין בדיוק את השיר ולא מפרש אותו מילולית. אולי טוב יותר לכתוב ברוח של איך שהשיר נגע בו (או בה) רגשית. זה מה שקרה לי עם השיר הזה. משהו בו נגע בי כמו ציור אימפרסיוניסטי – כמו "שדרות מונמרטר" של קמיל פיסארו. מרגישים שזו שדרה בלי להיכנס לכל הפרטים.
הדלקתי כמה נרות באמבטיה, מילאתי אותה בקצף ונכנסתי עם גיטרה (הפעם היחידה בחיי שהלחנתי עם גיטרה) ותוך 5 דקות היה שיר. ממש שרתי אותו כמעט שלם בזמן אמת בפעם הראשונה. איתן גפני הכיר לי את סוזן ופרן, הוא היה המנהל שלהן אז. בהתחלה היססתי להשתמש באמנים לא ישראלים עם מבטא זר אבל אחרי ששמעתי את קולן, שהזכיר לי את ג׳ודי קולינס וג׳וני מיטשל, לקחתי את הסיכון. כתבתי עיבוד שהיה מושפע ממשהו ששמעתי על תקליט של אלטון ג׳ון. לימים זה נשמע לי קצת דרמטי מדי ולכן כשהקלטתי את השיר עם חוה אלברשטיין שיניתי אותו קצת.
באופן כללי, אני חושב שלשירים יש יכולת להשפיע, להזכיר, לייפות, ולהעלות את הרוח מעלה, מעלה, מעבר למציאות קשוחה, מעבר לקונפליקטים יומיומיים ומעבר למאבקים אלה או אחרים. העולם תמיד זקוק למוזיקה טובה ולשירים טובים. אם "ציפור שנייה" יכול לתת רוגע ויופי לכמה דקות בתוך המהומות האלה, אפילו לאדם אחד – השגתי את מטרתי. תמיד רציתי להראות יופי לאנשים, דרך המוזיקה שלי. אני מאמין שהשיר על "ציפור רבת יופי" מתאים לקטגוריה הזאת ולכן אני אוהב אותו במיוחד.
מישה סגל