מילים
קרדיטים
רק אותה אהבתי מכל, בכל ליבי לשווא
כי לי צחקה יומם וליל, לא חשתי נעלב
לוּ רק חדלה מצחוק, הייתי לה אומר
את כל שיש לי בליבי, אפילו קצת יותר
חידה את לי, לא אדע למי
את ליבך נתת, יחידה שלי
למה ליבי הולך רק אלייך
אנא הגידי, חידתי שלי
כן היא יפה וחיננית, זה לה ברור היטב
אף כי יודעת היא היטב את מי אני אוהב
מן החלון עם ליל אותי שילחה בצחוק
לשיר שירים של אהבה אפשר גם מרחוק
חידה את לי…
רק גדלה לפתע, כך ברגע, יפה מכל בנות
כנחיל דבורים יסובבוה עלמי החמודות
ויום אחד פתאום, ולא אדע דבר
ראיתי אז את חידתי חובקת בן זכר
חידה את לי….
מילים: עודד ספיר
לחן: אביהו מדינה
ביצוע מקורי: בעז שרעבי (פסטיבל הזמר המזרחי 1972)
ביצוע חדש: דני סנדרסון
עיבוד והפקה מוזיקלית: דני סנדרסון
גיטרה חשמלית ושירה: דני סנדרסון
תופים: אמיר ברסלר
בס: מיקי ורשאי
קלידים: עידו זלזניק
חשמלית ושירה: הילי בוימל
אקוסטית ושירה: כפיר בן ליש
זמרת: אורית שלום
כלי הקשה: איתמר דוארי
קאנון: אריאל קסיס
חליל: אמיר שהאסר
הפקה בפועל: לאה בוסקילה
מיקס ומאסטרינג: יונתן דנינו
הוקלט באולפני בארדו
עוזר טכנאי: דור חורש

עודד ספיר
עודד ספיר
פזמונאי ועו"ד, יליד 1949. בצעירותו נהג לשחק כדורסל במגרש ברחוב ביירון תל אביב, אחרי המשחק הלכו כולם לאכול פלאפל אצל יהודה בדיחי. עם הזמן הפכו חברים, ניגנו וכתבו יחד שירים, למבצעים שונים שהיו מגיעים אליהם ומבקשים שירים. בדיחי הכיר לו את אביהו מדינה, וכולם נהגו לנגן יחד על הגג של מדינה בחולון. את רוב שיריו כתב ספיר, לפי דבריו, על מפיות בבית הקפה שבו נהגו לשבת. ספיר זנח את הפזמונאות עם סיום תקופת לימודיו והסמכתו כעו"ד.

אביהו מדינה
עמוס בן גרשום לע"מ
אביהו מדינה
זמר, פזמונאי, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי, יליד 1948. אחד היוצרים המשמעותיים בזמר העברי ובז'אנר המזרחי, היה שותף ליצירת יותר מ-600 שירים. מדינה יצר וביצע שירים למילים מן המקורות, שירי אהבה, שירים בנושאים תנ"כיים, תרגומים ללחנים טורקיים, משירת תימן ועוד. כל שיריו שהשתתפו ב-11 מפסטיבלי הזמר המזרחי הגיעו למקומות הראשונים, ובראשם שיר הפריצה של זוהר ארגוב "הפרח בגני", אחד השירים המצליחים בישראל, שזכה ליותר מ-200 ביצועים. מדינה שיתף פעולה עם יוצרים כאהוד מנור, עוזי חיטמן (איתו הוציא אלבום משירי מסורת ישראל), משה בן משה (בן מוש), יהודה בדיחי, אביגדור קהלני ורבים אחרים, אף על פי שלרוב נוהג לכתוב ולהלחין את שיריו לבדו או להלחין שירים מן המקורות. שיריו בוצעו בידי מיטב הזמרים מהז'אנר המזרחי. בין להיטיו: "אל תירא ישראל", "אל תשליכני לעת זקנה", "ברכנו", "כבר עברו השנים", "כינור דוד", "להיות אדם", "לבד יושבת", "לבד יושבת", "למה אל", "לנר ולבשמים", "סוד המזלות", "רעיה", "שיר לאחותי", "שבחי ירושלים", "תן לזמן ללכת". מדינה הוא אחד החלוצים והבולטים במאבק נגד הדרת המוזיקאים מהז'אנר המזרחי בתקשורת בפרט ובתרבות בכלל. להשקפתו, המוזיקה המכונה "מזרחית" היא מוזיקה ישראלית לכל דבר. לשיר שיצר, "הפרח בגני", היה תפקיד חשוב במאבק זה. השיר שזכה כאמור במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי, יצא מגבולות הז'אנר, כבש את מצעדי הפזמונים של גל"צ ורשת ג', והוביל את זוהר ארגוב לקריירה מצליחה בקרב הקהל הרחב. לשיר ולזמר שביצע אותו היה חלק גדול בהפיכת המוזיקה המזרחית למוזיקה המצליחה ביותר בשנים האחרונות ולחלק מן המיינסטרים המוזיקלי בישראל.

בעז שרעבי
רפי דלויה
בעז שרעבי
זמר, מלחין ופזמונאי, יליד 1947. אחד הקולות המיוחדים במוזיקה הישראלית. החל את דרכו כמתופף בלהקות קצב וכנגן בלהקת כרמון, שהופיעה בכל העולם. הלחין שירים רבים שבוצעו בידי אילנית, ששי קשת, יפה ירקוני, זוהר ארגוב, ירדנה ארזי, רבקה זוהר, שושנה דמארי ועוד. הוציא 14 אלבומים, שיתוף הפעולה הבולט עם אהוד מנור הניב חלק מלהיטיו הגדולים, כמו "הלוואי", "משאלה", "כשאת נוגעת בי", והדואט "לשיר איתך" עם שושנה דמארי. שיתוף הפעולה שלו עם שמרית אור הניב להיטים כגון "אצלי הכל בסדר", "תני לי יד", אהבה לבנת כנף". בשיריו הוא משלב בין סגנונות רבים, כמו רוק, פופ, מוזיקה תימנית ומוזיקה מזרחית.

דני סנדרסון
ורדי כהנא
דני סנדרסון
זמר, פזמונאי, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי, יליד 1950. זוכה פרס אקו"ם. בבסיס הקריירה שלו הגיוס ללהקת הנח"ל בסוף שנות ה-60' בה פגש את גידי גוב, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר ומאיר פניגשטיין. המפגש הוליד את "כוורת" – אחת הלהקות האהובות שידעה ישראל בכל הזמנים. תוך 3 שנים הוציאה 3 אלבומים וזכתה לחיי נצח בפס הקול הישראלי. עם פירוקה הקים סנדרסון את "גזוז" ו"דודה" שגם הן הניבו קלאסיקות אהובות בזמר הישראלי. בשנות ה-80' יצא לקריירת סולו עם 10 אלבומים בהם שילב את נגינת הגיטרה המזוהה שלו עם ההומור והנונסנס החד פעמיים.
על השיר
השיר נכתב עבור פסטיבל הזמר המזרחי 1972, וזכה בו במקום השלישי. פסטיבל הזמר המזרחי היה מסגרת תחרותית לשירי הז'אנר המזרחי. הפסטיבל שודר בערוץ הראשון אחת לשנה בין השנים 1982-1971 ובשנת 1985. הפסטיבל הוקם על רקע הקולות שיצאו דאז נגד מיעוט השמעת שירים מהז'אנר המזרחי בקול ישראל ומתוך התחושה ש"פסטיבל הזמר והפזמון" לא נתן במה לשירים אלו. בפסטיבל השתתפו גם זמרים שלא היו מזוהים עם הזמר המזרחי, מתוך מטרה ליצור שילוב בין הז'אנרים השונים במוזיקה העברית, ויצאו מתוכו להיטים רבים כמו "אל תירא ישראל", "שחורה ונאווה", "כינור דוד", "מנגן ושר", וכמובן "הפרח בגני". בשנות קיומו נשמעו גם קולות אחרים שיצאו נגד קיום הפסטיבל, בטענה שהוא מנציח את ההפרדה, טענה שהובילה בסופו של דבר לסיומה של המסורת באמצע שנות ה-80.