משוררת, מתרגמת, סופרת, מחזאית, מבקרת, עיתונאית ועורכת, חוקרת ספרות (פרופסור לספרות באוניברסיטה העברית) וציירת. כלת פרס ישראל. מבכירי המשוררים בישראל, אהובה על ילדים ומבוגרים כאחד. גולדברג גדלה בקובנה שבליטא, בזמן מלחמת העולם הראשונה נאלצה המשפחה לגלוֹת לרוסיה. בתום המלחמה שבו לקובנה וגולדברג למדה בגימנסיה העברית בעיר. את השכלתה הגבוהה רכשה בקובנה, בברלין ובבוֹן. עם הגעתה לארץ ב-1935 הייתה חלק מחבורת המשוררים "יחדיו" בראשותו של אברהם שלונסקי, לצידם של נתן אלתרמן, אברהם חלפי, אלכסנדר פן, ישראל זמורה ועוד. סמוך לאחר עלייתה פורסם ספר שיריה הראשון "טבעות עשן". גולדברג חיה עם אמה, צילה, בדירה ברחוב ארנון בתל אביב. בתחילת שנות ה-50 עברה להתגורר בירושלים, ושימשה מרצה לספרות באוניברסיטה העברית ומאוחר יותר, משך כעשור, עמדה בראש החוג לספרות כללית והשוואתית (היא הייתה בין מייסדיו). גולדברג פרסמה ספרי שירה למבוגרים ולילדים, ספרי פרוזה למבוגרים ולילדים, מחזות, תרגומים מספרות העולם (טולסטוי, צ'כוב, גורקי, איבסן, שייקספיר ועוד), ספרי עיון ומחקר, ועוד. לאחר מותה ראו אור יומניה, רשימות עיתונאיות, מחזות מעיזבונה ושיריה הגנוזים. גולדברג היא אחת המשוררות האהובות והמוכרות ביותר בישראל, ואף המשוררת המולחנת ביותר. רבים משיריה המולחנים הפכו קלאסיקות ישראליות, בהן: "פזמון ליקינתון", "מה עושות האיילות", "ערב מול הגלעד", "החליל", "ימים לבנים", "לתמונת אמא", "מזמור לילה", "אהבתה של תרזה די מון", "האמנם" (את תלכי בשדה), "בארץ אהבתי", "משירי ארץ אהבתי" (מכורה שלי), "ולא היה בינינו אלא זוהר", "טנא מלא כוכבים", "הוא" (בואי כלה), "מה יהיה בסופנו", "סליחות", "שירי סוף הדרך", "ברווזיים", ו"הדוב הצהוב".

זמרת יוצרת ומפיקה מוזיקלית, ילידת 1956. מהבולטות בזמרות ישראל, הסגנון העיקרי ביצירתה הוא הרוק, ורבים משיריה הם שירי משוררים. רביץ התפרסמה כזמרת ב-1977 עם השתתפותה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "סליחות". מהר מאוד הפכה לקול בולט בנוף המוזיקה המקומי עם אלבומי סולו אהובים, ושיתופי פעולה מרתקים, ביניהם עם: דני ליטני, יוני רכטר, שלום חנוך, נורית גלרון, עדי רנרט, מתי כספי, רן שם טוב, ברי סחרוף, אסתר עופרים ואחיה, יעקב רביץ. היתה חברה בהרכב "ששת" ובאלבום "הכבש השישה-עשר". רביץ הלחינה שירים רבים לאחרים והפיקה מוזיקלית אלבומים לקורין אלאל, אהוד בנאי, קרן פלס ועוד.

זמר, פזמונאי, מלחין, מפיק מוזיקלי וסופר, יליד 1965. צור היה חבר בלהקת "טאטו" והקים את להקת "כרמלה גרוס ואגנר", ההרכב הוציא 2 אלבומים. כסולן הוציא צור 7 אלבומים, והוא כותב ומלחין את רוב שיריו. מלחין לקולנוע ולתיאטרון. יזם והוביל את מופע "אתה חברה שלי – משירי יונה וולך המולחנים" (שאף הוקלט) ומרבה להלחין שירי משוררים. יצירתו של צור מתאפיינת בטקסטים בוטים ומעוררי מחשבה, לצד שירים שמציגים רוך ועדינות. צור פרסם 2 ספרים: "בית אשמן" ו"החיה בבטן".

זמרת, פזמונאית, מלחינה, מעבדת, מפיקה מוזיקלית ושחקנית ילידת 1968. אלבום הבכורה "צוללת" יצא ב-2001 והציג קו מוזיקלי ייחודי, חלומי ומהפנט. לאחריו הוציאה 3 אלבומים נוספים שכוללים שירים פרי עטה לצד שירי משוררות כגון דליה רביקוביץ ולאה גולדברג אותם הלחינה וביצעה. אלבומה השלישי "רובין" הוקדש כולו לשיריה של המשוררת אמילי דיקינסון. בן צור הלחינה וביצעה אותם בשפת המקור, אנגלית. בן צור התארחה באלבומים ובפרויקטים מוזיקליים רבים, כגון "עבודה עברית", "שרות חוה אלברשטיין", "שרות לאה גולדברג", וביצעה עם אביתר בנאי את השיר "שמתי לי פודרה" באלבומו הראשון. הלחינה וביצעה מוזיקה לקולנוע ולתיאטרון: "אליס" של רועי חן (בבימוי יחזקאל לזרוב, תיאטרון גשר), "מתאבל ללא קץ" של חנוך לוין (בבימוי ארי פולמן, תיאטרון הקאמרי). שחקנית באנסמבל תיאטרון גשר, שיחקה בהצגות רבות, בקולנוע ובטלוויזיה. זכתה בפרס התיאטרון הישראלי על ההצגה "כפר" (תיאטרון גשר) ועל משחקה בהצגה "אישה בורחת מבשורה" (הבימה-הקאמרי).

זמר יוצר ומפיק מוזיקלי, יליד 1971. אמדורסקי החל את דרכו בלהקת "תערובת אסקוט" בתחילת שנות ה-90. לאחר מכן הפך לאמן סולו מצליח, מחלוצי המוזיקה האלקטרונית בישראל. לאורך כל הקריירה הקפיד אמדורסקי על הפקות מוזיקליות מלוטשות וחדשניות, נועזות ופורצות דרך מתוך תפיסה אמנותית הוליסטית הקושרת בין כל אמצעי המבע היצירתיים. מאחוריו 7 אלבומי אולפן.