משורר, קולנוען ומתאגרף. אחד המשוררים הידועים בשפה העברית. עלה לישראל מרוסיה ב-1927. יחד עם נתן אקסלרוד הקים את בית הספר לקולנוע (אז ראינוע) "מולדת", וכתב את השירים לסרט הראשון דובר העברית "זאת היא הארץ" בבימוי ברוך אגדתי (1935), שתיאר את המפעל הציוני. פן עבד תקופה מסוימת כמאמן איגרוף במועדון הספורט של מכבי תל אביב. הוא החל לפרסם משיריו בעיתונים ובכתבי העת של התקופה: "דבר", "כתובים", "טורים", "אורלוגין", "מאזניים" ועוד. שירתו כללה שירים ליריים לצד פואמות אידיאולוגיות פוליטיות. פן היה קומוניסט ופעיל במפלגה הקומוניסטית מק"י, ערך את המדור הספרותי בעיתון הקומוניסטי "קול העם" ופרסם בו טור אישי. בעקבות דעותיו הפוליטיות הוחרם פן ע"י הממסד שנים רבות. בחייו הוציא לאור 3 ספרי שירה בלבד, ולאחר מותו יצאו לאור מבחרים ואוספים נוספים משירתו ומרשימותיו העיתונאיות. פן היה נשוי 3 פעמים, אשתו השנייה היתה שחקנית התיאטרון חנה רובינא. לזוג נולדה בת אחת, אילנה רובינא. לאחר מכן נישא לרחל, האחות שטיפלה ברובינא לאחר לידת ביתם אילנה. לזוג נולדה בת. חייו הסוערים של פן כמשורר, בוהמיין, מתאגרף, חובב הטיפה המרה, אוהבה של ארץ ישראל וקומוניסט לוחמני (בעמדה שהיתה מנוגדת לשלטון מפא"י הישראלי), הונצחו בשירתו ובספרים, סרטים ומחזות שנכתבו עליו. חלק משיריו הולחנו והפכו לקלאסיקות ישראליות: "וידוי", "לא אני הוא האיש", "היה או לא היה", "סורו מני", "חסידה צחורה", "שתו העדרים", "שיר השיכור", "הבו לבנים", "למדבר שאנו", ו"על גבעות שייח' אבריק", שמילותיו הראשונות חקוקות על מצבתו של המשורר: "אדמה אדמתי, רחומה עד מותי".

מגדולי המלחינים בזמר העברי, חתן פרס ישראל. עלה לישראל מרוסיה ב-1934. ארגוב הקפיד שלא לעבוד במוזיקה ומצא את פרנסתו כקופאי בנק לתעשייה ומאוחר יותר עבד בחנות הספרים הרוסיים "בולסלבסקי". הוא החל את דרכו המוזיקלית בארץ בהלחנת מוזיקה להצגות ולאירועים שהוזמנו ע"י קיבוצים ומושבים. במלחמת העצמאות הלחין שירים ללהקת הפלמ"ח ולצ'יזבטרון, ביניהם "שיר הרעות" למילותיו של חיים גורי. לאחר מכן הלחין לתיאטרוני התקופה: "המטאטא", "לי לה לו" ו"הקאמרי", לתסכיתי רדיו ולסרטי קולנוע כ"חבורה שכזאת" ו"הוא הלך בשדות". בהמשך הפך ארגוב לאחד המלחינים העסוקים והפוריים בישראל, הלחין שירים למיטב הלהקות ("להקת הנח"ל", "בצל ירוק", "התרנגולים"), ואף הלחין את שירי המחזמר המצליח "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". ארגוב הלחין יותר מ-1200 שירים והם מבוצעים לאורך השנים בידי מיטב הזמרים והזמרות בישראל. יצירתו ייחודית ומובחנת, וכובשת גם את הדורות הצעירים. בין שיריו: "שיר השכונה", "השמלה הסגולה", "הוא לא ידע את שמה", "אליפלט", "שיר ערש", "יוסי, ילד שלי מוצלח", "כשאור דולק בחלונך", "החולמים אחר השמש", "פנס בודד", "עוד מחכה לאחד", "לפנות ערב", "זמר אהבה לים", "שיר ארץ", "בראשית", "אהובתי שלי לבנת צוואר", "בלדה על נערי שגדל", "שיר משמר" (שמרי נפשך), "נחל שלי" ו"וידוי".

זמרת ילידת 1945. תחילת דרכה בלהקת פיקוד מרכז, לאחריה השתתפה בתכנית "תשואות ראשונות", שהעניקה במה ראשונה לאמנים חדשים. בעקבות התכנית פנה לטל המלחין והמעבד משה וילנסקי, והזמין אותה להקליט שירים רבים עם תזמורת קול ישראל (ביניהם השיר "וידוי"). השירים שודרו ברדיו וחלקם לא הופצו מסחרית עד היום. אחרי מלחמת ששת הימים הצטרפה טל ללהקת כרמון, כרקדנית וכזמרת. הלהקה הופיעה בארץ ובחו"ל בהצלחה רבה. בין ריקוד לריקוד הופיעו אמנים שונים, בראשם כוכבת התקופה יפה ירקוני, בעז שרעבי הצעיר שניגן על חלילים ותוף מרים, וכן חמישיית "הכרמלים": אושיק לוי, לוליק לוי, רותי ביקל, חנן גולדבלט וטל. אמנים נוספים שהשתתפו בסיבובי ההופעות בחו"ל היו "החלונות הגבוהים", אילן ואילנית, ומייק ברנט (טרם ההצלחה בצרפת), שהיה בן זוגה של טל באותה התקופה. בסיום ההופעות חיה טל בפנמה ובמקסיקו, שם הרבתה להופיע. ב-1970 שבה ארצה והשתתפה במופע המצליח "השטן ואשת האיכר", ממנו זכור במיוחד השיר "ליושינקה" בביצועה. לאחר המופע הוסיפה טל להופיע והשתתפה בפסטיבלים שונים. ב-1973 לקחה חלק בסרט דוקומנטרי על הכדורגלן הגרמני פרנץ בקנבאואר, לאחר שזה ראה אותה בהופעה בעת ביקור שערך בישראל. טל הוציאה 4 אלבומים. בין שיריה המוכרים: "וידוי" (אותו ביצעה ראשונה ב-1971), "מוקדם מדי להיפרד", "ציפור קטנה מחפשת קן", "שיר אפור", "אסיף" (אסוף את המעשים), "שמש לים שוקעת", "שיר פרידה מסיני" ועוד.

זמר, פזמונאי ומלחין יליד 1989. ב-2015 הוציא את אלבום הבכורה שלו "חלקים מהניגון". שנה לאחר מכן השתתף בתכנית המציאות המוזיקלית "The Voice". ב-2019 הוציא את אלבומו השני "מישהו איתי כאן" וזכה בפרס אקו"ם. בתחילת 2020 החל ברבי להופיע עם התזמורת האנדלוסית הישראלית וכן סיבוב הופעות בארה"ב, אך הללו נקטעו בשל התפרצות נגיף הקורונה. בין להיטיו: "במקום הכי רחוק", "אחרי שיגמר", "עכשיו הלב פתוח", "תפסת לי מקום", "מישהו איתי כאן", "קחי את הפחדים" והדואט המצליח עם אייל גולן "ממה את מפחדת".

זמר, מלחין ונגן סקסופון יליד 1984. זוכה פרס ראש הממשלה למלחינים לשנת 2010. עיקר פעילותו בתחום מוזיקת הג'אז ובמיוחד בשילוב הג'אז עם מוזיקה יהודית מסוגים שונים. משנת 2000 עד היום הוציא זמיר 13 אלבומים, רובם בהוצאת הלייבל הניו-יורקי "צדיק" של ג'ון זורן, שמתמחה בהוצאת "ג'אז יהודי". זמיר מרבה באלבומיו בשיתופי פעולה עם יוצרים כמו יוני רכטר, אביתר בנאי, זהר פרסקו, ברי סחרוף, יונתן רזאל ומתיסיהו. חלק משיריו מבצע זמיר בעצמו כזמר. זמיר, חסיד חב"ד, משמש מ-2010 כמנהל בית הספר הגבוה למוזיקה "מזמור" שבגבעת וושינגטון.